❛ הכול יציב, אז למה אני מרגישה רחוקה ממנו? ❜
יש עבודה מסודרת. בית. ילדים שכבר לא קטנים. אפילו זמן לעצמך סוף סוף.
ובכל זאת, משהו בזוגיות מרגיש דהוי. מרוחק. קצת ריק.
וזו בדיוק השחיקה. היא לא רועשת. היא לא דרמטית.
היא שקטה. מתוחכמת. ומגיעה דווקא כשאנחנו הכי לא מצפים לה.
למה זה קורה דווקא עכשיו?
בשלבים מוקדמים של החיים, זוגיות מתקיימת לצד ריצות: ילדים, קריירה, דאגות כלכליות.
בתוך כל הכאוס הזה, יש תחושת "תנועה". יש למה לרוץ.
אבל אז מגיע השלב של היציבות: הילדים פחות תלויים. הקריירה כבר לא בהקמה. הבית עומד.
ופתאום? השקט חושף את מה שהוזנח.
- את השיחות שכבר לא קורות
- את המגע שנעלם בלי שנשים לב
- את התחושה ש"יש זוגיות", אבל אין באמת קרבה
מהם הסימנים לשחיקה זוגית?
- את מרגישה כמו שותפים לדירה, לא כמו בני זוג
- אין שיחות עומק או התעניינות הדדית
- כל דבר קטן יכול להצית ויכוח
- יש שקט חיצוני ורעש פנימי
- את לא בטוחה מתי בפעם האחרונה הרגשת נאהבת
מה גורם לשחיקה?
- שגרה שנמשכת בלי תשומת לב
- דפוסי תקשורת שלא משתנים עם השנים
- חיים בניהול ולא בחיבור רגשי
- חוסר בזמן זוגי יזום
- מגע שהפך לנדיר או טכני
אז מה עושים?
לא צריך מהפכות. צריך תנועה עדינה:
- תתחילו מ-10 דקות ביום רק לשניכם. בלי מסכים. בלי משימות.
- שאלו אחד את השנייה: מה שלומך באמת?
- החזירו מגע קטן: יד, ליטוף, חיבוק לא צפוי
- תעזו להגיד: "אני מתגעגעת אליך, אפילו שאתה לידי"
שחיקה היא לא סימן שהקשר נגמר. היא סימן שהקשר צריך חידוש.
דבר אחרון...
דווקא אחרי שהילדים גדלו והחיים התייצבו, יש מקום לראות את מה שנשחק. וזו הזדמנות. לא איום.
אם מרגיש לך שהכול "עובד" אבל את לא באמת מרגישה, את לא לבד. וזה לא חייב להישאר ככה.
