ולא סתם מותג, אלא מותג יוקרה
"זו תהיה השמלה שלי בחתונה"
ככה ליה בת ה-12 אמרה לי בהתלהבות כשהיא מראה לי תמונות בפינטרסט של שמלות כלה צחורות ומנופחות
מאיפה לכל הרוחות היא מקבלת הרעיונות האלה? בטח לא ממני או מהבית!
ברור שלא, כי זה נמצא בכל מקום ומגיל קטן, הסיפור מהאגדות, השאיפה למצוא את האחד
פנטזיית השמלה הלבנה, חלום שבירת הכוס,
המשמעות של הטבעת העגולה, היהלום החזק כסמל לאהבה נצחית.
מכירים את זה כששואלים את ההורים אם הילד.ה התחתנ.ה
הם עונה בגאווה ואפילו מראים תמונה, או מסתירים אכזבה כאילו זה כשלון נורא.
כשמשנים סטטוס בפייסבוק ל JUST MARRIED, מקבלים המון לבבות ואהבה,
כל אלה יחד הם רק חלק ממותג היוקרה שנקרא נישואין ואהבה.
זה אחד המותגים שאנחנו משתוקקים אליו מגיל ממש צעיר,
אפילו לפעמים, לפני הרולקס או רכב היוקרה, או פנטזייה על חופשה יקרה,
יש שם הבטחה לכל הצרכים שלנו,
קרבה, ביטחון, יציבות, מגע מנחם, ריגושים ומיניות.
תחושת משמעות, המשכיות ונוחות,
ואנחנו מפתחים במשך השנים רמה גבוהה של ציפיות, בכמה רמות:
איך נרגיש בזוגיות?
מה המשמעות שהיא תיתן לנו?
מה אחרים יחשבו עלינו כשנהיה בזוגיות?
אנחנו מוכנים לשלם על המותג הזה את מחיר הפרימיום הגבוה ביותר, את החופש שלנו.
אנחנו מוכנים להתחייב שלא נרצה אף אדם אחר, להתחייב שלא נשכב עם אף אחת אחרת,
שלא נכנס למיטה עם אף גבר אחר, עד אשר נסיים את תפקידנו על פני האדמה.
מה הופך מותג למותג יוקרה?
תראו לי מי קונה רולקס כדי לדעת מה השעה?
כמה מתוך המחיר הוא עבור לדעת את השעה?
וכמה מתוך המחיר הוא עבור ההרגשה שזה נותן כשהשעון מונח על פרק היד?
וכמה מתוך זה עבור מה חושבים עליך?
מותגי יוקרה אמנם מביאים איכות ועיצוב ייחודי אך מעל הכל הם יוצרים רגשות,
מה זה גורם לי להרגיש, מה גורם לאחרים להרגיש לגביי.
לכן גם בנישואין, אנחנו מוכנים לשלם מחיר מופקע,
עבור מה שנרגיש, עבור ההבטחה.
זה מותג כל כך חזק, שגם אם התאכזבתי מהניסיון הראשון,
אני לא מוותר על ההבטחה של המותג ואנסה גם פעם שנייה.
מה שהכי מעניין לגבי המותג הזה, הוא כמה אנחנו דואגים לשווק את המותג לאחרים
גם אם אנחנו בעצמנו, לא ממש מרוצים ממנו :)
תחשבו מה קורה לאפל או סמסונג שעל כל פאדיחה שהם עושים,
מייד מתנפלים, עושים שיימינג, דורשים החזרים! נכון?
כי למותג יש הבטחה ואם יש בעייה, אז אנחנו רוצים להזהיר אחרים שלא ייפלו.
אך דווקא כשזה מגיע לזוגיות, אנחנו דיי מעפנים, כשאנחנו לא מרוצים, או כשיש בעייה,
מה אנחנו עושים?
משתפים תמונות בפייסבוק ובאינסטגרם, תמונות של משפחה מושלמת,
זוגיות לתפארת מדינת ישראל.
לא מספרים לאחרים כשאנחנו סובלים, אנחנו בטח לא נשתף אם אנחנו רבים,
או חס וחלילה נעזרים באיש מקצוע מומחה לזוגיות.
זה בסדר, זה מובן,
זה לא מצטלם יפה כשאתם עושים פרצוף בכורסא של הדיבורים.
כבר יש ילדים, יש אחריות וגם לא רוצים להדאיג את ההורים, ובטח לא רוצים שיתקשרו לשאול מה קורה ביניכם.
עדיפה תמונה במסעדה או בהופעה, לשדר שהכל בסדר, שהכל בשליטה.
הייתם קונים שעון אם היצרן היה מתחייב שהוא מראה את השעה הנכונה רק 50% מהזמן?
הייתם עולים על טיסה במחלקת עסקים, אם היו רק 50% סיכויי הגעה ליעד?
ברור שלא. נכון?
מותג הנישואין הוא היחידי עם שמגיע עם 50% סיכויי הצלחה והוא עדיין המותג הנחשק בעולם
חשבתם פעם למה אנחנו כל כך מסתירים אי שביעות רצון מחיי הנישואין?
למה, כשחברים שלכם מתגרשים, אתם אומרים, "עליהם לא היינו מאמינים" הם נראו כל כך מושלמים???
כי כלפי חוץ במשך שנים כולם דואגים לשמור על המוניטין של המותג, מותג הנישואים.
אם אנשים היו מספרים באמת איך הם מרגישים אני חושבת שהם היו סובלים ומתגרשים הרבה פחות!
נהנים יותר מעצמם, מהזוגיות, מהילדים ומהחיים.
רק כשאנשים מרגישים שהם בסדר וזה לגמרי נורמלי לחוות אתגרים וקשיים במערכת היחסים,
הם לא מפחדים להסתכל גם על דברים שאולי לא עובדים כמו שהיו רוצים,
כי אפשר לתקן יותר מהר ויותר בזול כשמגלים את הבעיות ולא להגיע להזנחה שהרבה יותר קשה לתקן.
כי אני כבר הוכחתי פעם אחר פעם, שאם רוצים, אפשר לתקן כל מערכת יחסים,
בכל זאת, מדובר במותג יוקרתי.
